איך לילי שלי אוהבת את הדובי שלה.
כשלילי שלי נולדה, אלי לא הסכימה לחלוק איתה את תיבת הנגינה בכלל - הרגשתי שזה הדרך שלה לשמור משהו משל עצמה אז שיחררתי ונתתי ללילי את הדובי של מוני. השימושים שלהם שונים וזה התגלה כהחלטה מעולה. נריץ שנה וחצי קדימה, להיום, לילי עדיין נרדמת כל לילה עם הדובי שלה. עד כמה היא נרדמת איתו? לקחנו אותו איתנו במזוודה לטיול של חודש ביוון כשכל פיסת מקום מחושבת.
אז למה הוא בחירה מעולה? אני בוחרת כמעט תמיד בתכנית של הרעש הלבן (למרות שיש 6 מצבים) ובאור צהוב חלש (למרות שיש בכל הצבעים והעוצמות). אני לוחצת עליו לחיצה כשלילי נכנסת למיטה ואחרי כמה דקות הוא נכבה לבד, אם היא מתעוררת ומגלה סימני אי נוחות הוא נדלק עם הרעש לבן ונכבה חזרה כשהיא חוזרת לישון. הוא עוזר לה בשלב ההירדמות והוא מרגיע אותה בהתעורריות הקטנות. הוא השששש שששש שלנו, בדמות דובי מתוק.
חוץ מזה אני אוהבת שאפשר להוציא את החלק הנטען ולכבס את הודבי במכונה (נשמע קטן אבל כל כך חשוב). אני אוהבת את הפרווה הרכה משלו והקווים הנקיים והפשוטים כמו דובי של פעם. הוא מגיע בחנות ב3 גוונים - לבן, בז׳ וחום. הוא לגמרי הדובי שאני אשמור ללילי שכשתגדל תעביר לילדים שלה.
תזכורת חשובה: אין תחליף לחום גוף של אמא ואבא ולחיבוק חם. שלא ישמע לרגע שמצאנו לנו רובוט שמחליף אותנו - הוא פשוט תוספת מעולה, פרקטית ומתוקה לשנות יום, להתעורריות הקטנות שלא מצריכות אותנו ולתרגול הירדמות עצמאית.
מוצרים בכתבה: